גמילה מקנאביס – מה באמת קורה כשמפסיקים ואיך מתמודדים נכון?

מדוע חלק מהתסמינים נמשכים זמן רב יותר?

אצל חלק מהמטופלים, בעיקר לאחר שימוש ממושך של שנים, תסמינים כמו חשק להשתמש, ירידה במוטיבציה או תנודות במצב הרוח עשויים להימשך מספר שבועות ואף חודשים.

זו אחת הסיבות לכך שליווי מקצועי עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.

מה מספרים מטופלים שעברו גמילה מקנאביס?

חוויית הגמילה אינה זהה אצל כולם.

חלק מהמטופלים מתארים:

• מחשבות חוזרות על עישון
• קושי להירדם
• תחושת ריקנות זמנית
• עצבנות מוגברת

עם זאת, רבים מדווחים כבר לאחר מספר שבועות על:

• שיפור בבהירות המחשבה
• ריכוז טוב יותר
• יותר אנרגיה במהלך היום
• מוטיבציה גבוהה יותר
• תחושת שליטה מחודשת בחיים

צעירים וקנאביס: האם יש קשר בין שימוש ממושך לעצבנות, כעסים וקשיי ויסות רגשי?

צעירים רבים פונים לטיפול לאחר שנים של שימוש יומיומי בקנאביס. לעיתים הם אינם מגיעים בגלל החומר עצמו, אלא בעקבות קשיים שנלווים לשימוש, כמו ירידה בתפקוד, בעיות בלימודים או תחושת תקיעות.

בנוגע לקשר בין קנאביס לבין עצבנות, כעסים וקשיי ויסות רגשי, הספרות המחקרית מצביעה על קשר מורכב. חלק מהמשתמשים מדווחים על תחושת רוגע בזמן השימוש, אך בתקופות של גמילה או בין שימושים עלולים להופיע עצבנות, חוסר סבלנות ותגובות רגשיות מוגברות.

חשוב להעריך כל מקרה באופן פרטני ולבדוק האם קיימים גורמים נוספים, כגון חרדה, דיכאון, הפרעת קשב או מצבים נפשיים אחרים.

קנאביס בגיל השלישי: קהל המטופלים החדש שממעטים לדבר עליו

השימוש בקנאביס בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה נמצא בעלייה, ורבים תוהים אם השימוש עלול לפגוע בזיכרון או בריכוז בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

מה באמת יודעים כיום על קנאביס וזיכרון בגיל השלישי?

המחקר העדכני מצביע על תוצאות מעורבות.

ישנם מחקרים מעטים שמצאו כי מבוגרים עם היסטוריה של שימוש בקנאביס הציגו ביצועים דומים, בתחומים כמו קשב, זיכרון עבודה ותפקוד ניהולי בהשוואה ללא-משתמשים. עם זאת, מספר גדל של מחקרים מציגים השלכות שליליות משמעותיות של קנאביס על בני הגיל השלישי, בעיקר באלו שמשתמשים בתדירות גבוהה ובמשך שנים רבות (לדוגמה: פגיעה בזיכרון, דיכאון וחרדה, תאונות דרכים וביקורים בחדרי מיון).

נושא זה מהווה אחד מתחומי המחקר של ד״ר אופיר ליבנה, פסיכיאטר וחוקר באוניברסיטת קולומביה, העוסק בהשפעות השימוש בקנאביס בגיל המבוגר במסגרת מחקרים הנתמכים על ידי ה-NIH האמריקאי.

מתי בני משפחה צריכים לפנות להערכה מקצועית?

כדאי לפנות להערכה כאשר מופיעים:

• שינויים בזיכרון שלא היו בעבר
• בלבול הולך וגובר
• קשיי התמצאות
• ירידה בתפקוד היומיומי
• עלייה בכמות הקנאביס הנצרכת
• עלייה בתדירות תאונות אישיות או תאונות דרכים.

אם אתם מזהים סימנים כאלה אצל אדם קרוב, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולא להניח שמדובר רק בתהליך הזדקנות רגיל.

המחקר של ד״ר אופיר ליבנה: מה אנחנו לומדים על קנאביס בעידן הלגליזציה?

ד״ר אופיר ליבנה, פסיכיאטר מומחה העוסק בטיפול בהתמכרויות וחוקר באוניברסיטת קולומביה, שותף למחקרים הבוחנים את ההשלכות הבריאותיות של מדיניות קנאביס במדינות שבהן אושרו שימושים רפואיים או שימוש למטרות פנאי.

במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Health Forum, נבדקו נתונים של מיליוני מטופלים במערכת הבריאות של יוצאי צבא מבוגרים בארצות הברית לאורך כמעט שני עשורים. החוקרים בחנו האם חקיקה המתירה שימוש בקנאביס רפואי או קנאביס למטרות פנאי קשורה לשינויים בשכיחות הפרעת שימוש באופיואידים (Opioid Use Disorder).

ממצאי המחקר הראו כי לאחר כניסת חוקי קנאביס רפואי או קנאביס לשימוש פנאי לתוקף, נרשמה עלייה בשכיחות הפרעת השימוש באופיואידים, בעיקר בקרב בני 35 ומעלה, מבוגרים בני 65 ומעלה ואנשים הסובלים מכאב כרוני. ממצאים אלו לא תמכו בהשערה שלפיה לגליזציה של קנאביס מפחיתה את נטל ההתמכרות לאופיואידים ברמת האוכלוסייה.

המחקר מדגיש את החשיבות של בחינת ההשלכות הרחבות של מדיניות קנאביס באמצעות נתונים קליניים ארוכי טווח, ואת הצורך במעקב מקצועי אחר אוכלוסיות הנמצאות בסיכון להתפתחות התמכרויות.

כיצד מתבצעת גמילה מקנאביס במסגרת פסיכיאטרית?

ברוב המקרים אין צורך באשפוז.

הטיפול מתבצע במסגרת אמבולטורית וכולל מספר שלבים.

שלב האבחון

בשלב הראשון מתבצעת הערכה מקיפה של דפוסי השימוש, מצבו הנפשי של המטופל, גורמי הסיכון והצרכים האישיים.

בניית תוכנית טיפול אישית

כל מטופל מקבל תוכנית טיפול המותאמת למאפייניו האישיים, למטרותיו ולרקע הרפואי שלו.

טיפול תרופתי במידת הצורך

נכון להיום, אין טיפול תרופתי המאושר באופן ייעודי לטיפול בהתמכרות לקנאביס, והבסיס הטיפולי המרכזי נותר התערבויות פסיכו־סוציאליות כגון טיפול מוטיבציוני, CBT וניהול תמריצים.

עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לשקול טיפול תרופתי תומך, בעיקר לצורך הקלה על תסמיני גמילה כגון הפרעות שינה, אי־שקט, חרדה או ירידה במצב הרוח, וכן טיפול בהפרעות פסיכיאטריות נלוות שעשויות לתרום להמשך השימוש.

תרופות שונות, בהן N-acetylcysteine, גבאפנטין (Gabapentin), טופירמט (Topiramate), קנבינואידים סינתטיים ואחרות, נבדקו במחקרים עם הצלחות חלקיות, אך הראיות עדיין אינן מספקות כדי להמליץ עליהן כטיפול סטנדרטי, ולכן השימוש בהן, אם נעשה, הוא לרוב פרטני, זהיר ו־off-label.

טיפול רגשי מבוסס ראיות

גישות טיפול נפוצות כוללות:

• CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
• MI – ראיונות מוטיבציוניים

מטרתן לסייע למטופל להבין את דפוסי השימוש ולפתח דרכי התמודדות חדשות.

לקריאה בהרחבה בנושא התמכרות לחומרים >>>

איך ניתן להפחית את תסמיני הגמילה ולשפר את סיכויי ההצלחה?

לצד הטיפול המקצועי, מספר צעדים יכולים לסייע:

• שינה – הקפדה על שעות שינה קבועות יכולה להפחית עייפות ועצבנות.
• פעילות גופנית – מסייעת לוויסות מצב הרוח ולהפחתת מתחים.
• תזונה מאוזנת – מסייעת בהתאוששות הכללית של הגוף.
• תמיכה משפחתית – מעורבות של בני משפחה עשויה להקל משמעותית על תהליך הגמילה.
• שינוי סביבתי – הפחתת חשיפה לגורמים שמעודדים שימוש יכולה לצמצם את הסיכון לחזרה לקנאביס.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

מומלץ לשקול פנייה לפסיכיאטר העוסק בטיפול בהתמכרויות כאשר מופיעים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

• ניסיונות גמילה שלא הצליחו
• שימוש יומיומי ממושך
• פגיעה בעבודה או בלימודים
• החמרה בחרדה או בדיכאון
• תלונות על ירידה בזיכרון או בריכוז
• קושי משמעותי להתמודד עם תסמיני הגמילה

אם אתם מזהים אצלכם או אצל אדם קרוב סימנים של תלות בקנאביס, פנייה מוקדמת לייעוץ מקצועי עשויה לקצר את משך ההתמודדות ולשפר את סיכויי ההצלחה בטווח הארוך.

שאלות נפוצות על גמילה מקנאביס